Vayedaber

Simple Havroutah

Baba Metsi'a

Daf 70a

וְנָהֲגוּ בְּנֵי כוּפְרָא אַגְרָא בִּשְׁעַת מְשִׁיכָה, פַּגְרָא בִּשְׁעַת שְׁבִירָה. אַטּוּ בְּמִנְהָגָא תַּלְיָא מִילְּתָא? מִשּׁוּם דְּמַתְנִיתָא תַּנְיָא – מִנְהָגָא.

Traduction

And the men of pitch [benei kufera], i.e., sailors, are accustomed to paying rent at the time of pulling and paying for damage at the time of breakage. The Gemara asks: Is that to say that this matter depends on custom? Is there no halakha with regard to this issue? The Gemara answers: Because the baraita taught this, it is an acceptable custom and therefore permitted.

Rachi non traduit

ונהגו בני כופרא. בעלי ספינה קרי בני כופרא לפי שזופתין אותם בזפת:

אגרא בשעת משיכה. נותנין אותם מיד ואע''פ שקיבל שכרה. נותן לו פגרא לכשתשבר:

אטו במנהגא תליא מילתא. היכי שבקינן להו לקבל שכר הואיל וסופו לקנותה כולה:

משום דמתניתא תניא. דמותר כדקתני שלא עשאה דמים מחיים אלא לאחר מיתה נהוג מנהגא:

ה''ג משום דמתניתא תניא מנהגא:

אָמַר רַב עָנָן אָמַר שְׁמוּאֵל: מָעוֹת שֶׁל יְתוֹמִים מוּתָּר לְהַלְווֹתָן בְּרִבִּית. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן: מִשּׁוּם דְּיַתְמֵי נִינְהוּ (סָפֵינָא) [סָפֵינַן] לְהוּ אִיסּוּרָא?! יַתְמֵי דְּאָכְלִי דְּלָאו דִּידְהוּ לֵיזְלוּ בָּתַר שָׁבְקַיְיהוּ! אֲמַר לֵיהּ: אֵימָא לִי אִיזִי גּוּפָא דְעוֹבָדָא הֵיכִי הֲוָה?

Traduction

§ Rav Anan says that Shmuel says: It is permitted to lend with interest money belonging to orphans. Since the orphans are minors and exempt from mitzvot, the prohibition against taking interest does not apply to them. Rav Naḥman said to him: Because they are orphans we may feed them prohibited items? In harsher language, he added: Orphans that consume that which is not theirs will follow their deceased parent to the graveyard. It cannot be that this was Shmuel’s intention. Therefore, Rav Naḥman said to Rav Anan: Say to me now, what was the actual incident? What exactly did you hear Shmuel say?

Rachi non traduit

בתר שבקייהו. אחר אביהן לבית הקברות:

גופא דעובדא. שראית את מר שמואל נוהג כן שהעדת זאת בשמו הא ודאי פשיטא דלא שמעתא איתמר הכי בפירוש אלא מכלל שראית אותו נוהג. העדת כן:

Tossefoth non traduit

מעות של יתומים מותר להלוותן ברבית. ה''מ למיפרך תיפוק ליה משום לוה דקעבר בלא תשיך (דברים כג) אלא דעדיפא פריך א''נ קסבר דלא מחייב לוה משום לא תשיך אלא כשגם המלוה מוזהר:

אֲמַר לֵיהּ: הָהוּא דּוּדָא דִּבְנֵי מָר עוּקְבָא דַּהֲוָה בֵּי מָר שְׁמוּאֵל, תָּקֵיל וְיָהֵיב לֵיהּ, תָּקֵיל וְשָׁקֵיל לֵיהּ. שָׁקֵיל אַגְרָא וְשָׁקֵיל פַּחֲתָא. אִי אַגְרָא – לָא פַּחֲתָא, וְאִי פַּחֲתָא – לָא אַגְרָא.

Traduction

Rav Anan said to him: There was a certain kettle that belonged to the children of Mar Ukva, who were minor orphans, and this kettle was in the house of Mar Shmuel, who would rent it out on behalf of the orphans. Mar Shmuel would weigh it and then give it out, and when the renter returned it Mar Shmuel would weigh it and take it back, and he would take a rental fee for use of the kettle and would also take payment for depreciation of the kettle due to the reduction in the weight of the metal. In general, the halakha is that if he takes a rental fee, he should not take payment for depreciation, and if he takes payment for depreciation, this means the kettle was a loan, and therefore he should not take a rental fee, as by taking both, it is interest. Nevertheless, Mar Shmuel did so with the kettle belonging to Mar Ukva’s children, which means he rendered it permitted for the orphans to take interest.

Rachi non traduit

דההוא דודא. קלחת שקורין קלדיר''א:

דבני מר עוקבא. יתומים היו:

תקיל ויהיב לה תקיל ושקיל לה. היה משכירה לאחרים ושקלה כשהוא מוסרה להם וחוזר ומקבלה במשקל אם חסר נחושתה משלמין לו דמי חסרונה ויהיב ליה דמי אגר:

פחתא. חסרון נחושתה ואי ס''ד אסור להלוותן בריבית אי אגרא לא פחתא למה נותנין שכר הואיל ומקבלין עליהם השוכרין פחת נחושתה:

אֲמַר לֵיהּ: כִּי הָא – אֲפִילּוּ בְּדִקְנָנֵי נָמֵי שְׁרֵי לְמִיעְבַּד, דְּהָא מְקַבְּלִי עֲלַיְיהוּ חוּסְכָא דִנְחָשָׁא, דְּכַמָּה דְּמִקְּלֵי נְחָשָׁא בְּצִיר דְּמֵיהּ.

Traduction

Rav Naḥman said to him: There is no proof from a case like this, as even for bearded ones, i.e., adults, it is permitted to act in this manner, as the owners accept upon themselves the depreciation of the copper, as the more the copper is burned, the more the value of the pot is diminished. Since this is so, the renters pay for the visible depreciation as measured by the reduction in the weight of the vessel, and therefore this arrangement is certainly permitted.

Rachi non traduit

בדיקנני. ביתומים גדולים שנתמלא זקנם ואינן קרוים יתומים שרי:

דהא מקבלי עלייהו חוסכא דנחשתא. פחת דמי הנחשת שנשאר כדמפרש ואזיל דכל מה דמיקלי נחשא בצרי דמיה אע''פ שמשלמין את חוסר המשקל יש פחת בנחשת הנותר בו הנשרף באור וכל נחשת שרוף דמיו פחותים:

Tossefoth non traduit

דקא מקבלי עלייהו חוסכא דנחשא. משמע אע''ג דקא מקבל נותן עליה זולא ויוקרא הוה אסור משום דאחריות על המקבל אף על גב דאחריות לא הויא אלא משעת שבירה אלא דוקא משום פחת דחוסכא דנחשא שרי ליקח שכר והא דשרי לעיל (בבא מציעא דף סט:) נמי בספינא אגרא ופגרא היינו משום דמקבל עליה קלקול הספינה שמתקלקל העץ במים דלא משלם למשכיר אלא מה שהיא משתברת ומכאן קשה לפי' ריב''ן שפירש לעיל שמותר ליתן עיסקא למחצית שכר קרוב לשכר ורחוק להפסד כיון דמקבל נותן יוקרא וזולא דא''כ למה היה צריך כאן לקבל חוסכא דנחשא לא יקבל אלא זולא ועוד דאמרינן לעיל (בבא מציעא דף סח:) ותרי תילתי בהפסד ותילתא באגר למה ליה למיעבד הכי ליקבל עליה הנותן זולא ולישתרי אפילו יהא כל אחריות על המקבל והא דאמרינן לעיל (בבא מציעא דף סד.) גבי חמרא אי תקפה ברשותך ומסקינן כיון שמקבל עליה יוקרא וזולא קרוב לזה ולזה הוא התם שאני דמכר גמור הוא:

אָמַר רַבָּה בַּר שֵׁילָא אָמַר רַב חִסְדָּא, וְאָמְרִי לַהּ, אָמַר רַבָּה בַּר יוֹסֵף בַּר חָמָא אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: מָעוֹת שֶׁל יְתוֹמִים מוּתָּר לְהַלְווֹתָן קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד.

Traduction

Rabba bar Sheila says that Rav Ḥisda says, and some say that Rabba bar Yosef bar Ḥama says that Rav Sheshet says: It is permitted to lend the money of orphans to be invested in a business venture that is close to profit and far from loss. Since this is only a hint of interest (see 64b), the relevant prohibition is a matter of rabbinic law, and the Sages rendered it permitted in the case of minor orphans, in order that their inheritance be preserved for them.

Rachi non traduit

קרוב לשכר. שהיו יתומים נוטלין חלק בשכר ואין נוטלין חלק בהפסד אבל רבית ממש לא אלא מה שישתכרו מעותיהם יחלוקו ואע''ג דבדיקנני אסור לאו רבית ממש הוא אלא אבק רבית הוא ומדרבנן וביתמי לא גזור שלא יכלו מעותיהם להאכילם פרוטה אחר פרוטה:

תָּנוּ רַבָּנַן: קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד – רָשָׁע. קָרוֹב לְהֶפְסֵד וְרָחוֹק לְשָׂכָר – חָסִיד. קָרוֹב לָזֶה וְלָזֶה, רָחוֹק מִזֶּה וּמִזֶּה – זוֹ הִיא מִדַּת כָּל אָדָם.

Traduction

The Sages taught: If there is a joint venture in which the conditions for the investor are close to profit and far from loss, then the investor is a wicked person, as this is similar to a loan with interest. If the conditions for the investor are close to loss and far from profit, then he is a pious person, as he accepts additional restrictions upon himself in order to be absolutely sure he is not taking interest. If it is close to this and to that or far from this and from that, this is the quality of every person who acts in accordance with halakha.

אֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְרַב יוֹסֵף: הָנֵי זוּזֵי דְיַתְמֵי הֵיכִי עָבְדִינַן לְהוּ? אֲמַר לֵיהּ: מוֹתְבִינַן לְהוּ בֵּי דִינָא וְיָהֲבִינַן לְהוּ זוּזָא זוּזָא. אֲמַר לֵיהּ: וְהָא קָא כָלְיָא קַרְנָא.

Traduction

Rabba said to Rav Yosef: When we are entrusted with this money belonging to orphans, what do we do with it? What is the halakhically appropriate way to manage these funds on behalf of the orphans so that they do not squander or lose their inheritance? Rav Yosef said to him: We set up a special court that holds the money for them, and we instruct the court to give it to them dinar by dinar, according to their needs. Rabba said to him: But if the estate is managed in that manner, the principal, meaning the estate itself, will be depleted, and therefore the court will not be acting as suitable guardians for the orphans, as they will not be properly administering their estate.

Rachi non traduit

ויהבינן להו זוזא זוזא. לסעודת אכילתם:

אֲמַר לֵיהּ מָר: הֵיכִי עָבֵיד? אֲמַר לֵיהּ: בָּדְקִינַן גַּבְרָא דְּאִית לֵיהּ דַּהֲבָא פְּרִיכָא, וְנָקְטִינַן דַּהֲבָא מִינֵּיהּ, וְיָהֲבִינַן לְהוּ נִיהֲלֵיהּ קָרוֹב לְשָׂכָר וְרָחוֹק לְהֶפְסֵד. אֲבָל דָּבָר מְסוּיָּם – לָא, דִּלְמָא פִּקָּדוֹן נִינְהוּ, וְאָתֵי מָרֵיהּ יָהֵיב סִימָנִין וְשָׁקֵיל לֵיהּ.

Traduction

Rav Yosef said to him: What does the Master do in such a case? Rabba said to him: We look for a man who has scraps of gold, and we purchase the gold from him and then we give it back to him in a joint business venture with terms that are close to profit and far from loss. The Gemara explains what Rabba says: We specifically buy scraps of gold, but we do not buy a specific item, meaning a finished gold item, as perhaps it is a deposit in the possession of the one holding it and the owner will come and provide distinguishing marks and take it, and then the orphans will suffer a loss.

Rachi non traduit

דהבא פריכא. גרוטאות של זהב דודאי שלו הן ואינן פקדון דלא עבידי אינשי דמפקדי דהבא פריכא בפקדון וכיון דעשיר הוא ויש לו לגבות ממנו אם יאבדו מעותיו יהבינן להו נהליה קרוב לשכר ורחוק להפסד:

Tossefoth non traduit

אתא מריה ויהיב סימנא ושקיל. תימה דהיכי שקיל ע''י סימנא הא מצי האי למימר לקוח הוא בידי ואי חיישינן דלמא מודה ליה מקבל דשלו הן א''כ דהבא פריכא נמי ניחוש שמא מודה ליה וא''ת כיון דאין בו סימן למה יאמינו לו א''כ בדבר מסוים נמי ניחוש שמא הגיד לו ואפילו לא היה אמיד היה נאמן לומר לקוח הוא בידי דאימור מציאה אשכח או מתנה נתנו לו והא דאמר בפ' האשה שלום (יבמות קטו:
ושם ד''ה וכן) גבי שומשמי דטוען נפקד דידיה שקלתנהו והני אחריני נינהו ואמרינן התם אימור איתרמויי איתרמו דמשמע הא לא שכיח דמתרמי דהוה חשיב סימנא מעליא והיה נאמן המפקיד להוציא מידו התם היה לו למפקיד עדים שהפקיד בחבית במדה זו ועדיין נמצאו כן בחבית ואפילו לא היו עדים בדבר היה נאמן אי הוה סימנא מעליא כיון שהנפקד אינו טוען לקוחין הן בידי או שלי היו מעולם ובני ביתי הגידו לך הסימן אלא מודה שהפקיד לו אלא שאומר כמו שאירע הסימן בשלך כן אירע בשלי ואע''ג דאית ליה מגו לא היה נאמן דהוי מגו במקום עדים ונראה לפרש דהכא חיישינן דלמא אתי מריה אחר מיתת המקבל כדאמרי' בהכותב (כתובות פה: ושם ד''ה ועוד) ועוד גבי ההוא דאפקיד כסא דכספא בי חסא שכיב חסא ולא פקיד אתא מריה ויהיב סימנא אר''נ חדא דידעינן ביה בחסא דלא אמיד ועוד דקא יהיב סימנא משמע אפי' אמיד נמי כיון דיהיב סימנא שקיל ומיהו קשה כיון דאמיד הוא אמאי לא נטעון ליתמי לקוח הוא והיינו יכולין לומר דלא טענינן להו לקוח אלא בדברים שהיה אביהם משתמש בחייו אבל דברים שלא היה משתמש בהם דומה הוא שבפקדון הם אצלו ומהדרינן בסימנא אבל א''כ לא שבקת חיי לכל בני עשירים שאדם שהיה רגיל אצלם ויודע עניינם ילך ויגיד לאחרים דלא עיילי ונפקי בביתם סימני כסף וזהב שלהם ועוד אכתי קשה דלמה ליה הכא דאית ליה דהבא פריכא אפילו דבר המסוים נמי אלא שיאמר בפני ב''ד שהוא שלו ונראה לפרש דהכא בשמעתין חיישינן שמא יבאו עדים שהפקיד בידו חפץ שיש בו סימן זה וכיון שמביא עדים אין להם לב''ד למנוע מלהראות החפץ לעדים ויכירו אם הוא זה ובההיא דהכותב עיקר טעמא הוי משום דלא אמיד וכיון דלא אמיד אין לנו לטעון ליתומים לקוח ביד אביהן דמציאה או מתנה מילתא דלא שכיח הוא ולא טענינן ליתמי אע''ג שאביהן היה נאמן לטעון לקוח היה בידי והכי פירושו חדא דידעינן ביה דלא אמיד ובטעם זה לחודיה סגי ועוד דאפילו את''ל דלא מהני אמיד לחודיה הא קא יהיב סימנא ויועילו שני הטעמים יחד א''נ מעיקרא לא ר''ל שהיה הטעם דלא אמיד לחודיה דיי אלא מתחילה לא נתכוון לומר אלא שבין שניהם יועילו והא דאמר בסוף פ''ק דכתובות (דף יג:) גבי ארוס וארוסתו דאמר התם רב יוסף למאי ניחוש לה חדא דקא מודה ועוד האמר רב יהודה אמר שמואל הלכה כר''ג ופריך ובהא כי לא מודה מי מכשר רבן גמליאל התם לא מצי למימר שיועילו שני הטעמים דאי טעמא דהא קא מודה לא מהני לחודיה לא מהני נמי בהדיה דהלכה כרבן גמליאל כיון דלא מכשר אלא ברוב כשירין אצלה והכא כולן פסולין אצלה לבד מארוס ולהכי פריך כי לא מודה פי' כי לא מהני טעמא דמודה לחודיה מי מהני בהדיה טעמא דהלכה כר''ג כו':

אָמַר רַב אָשֵׁי: תִּינַח אִי מִשְׁתְּכַח גַּבְרָא דְּאִית לֵיהּ דַּהֲבָא פְּרִיכָא, אִי לָא מִשְׁתְּכַח גַּבְרָא דְּאִית לֵיהּ דַּהֲבָא פְּרִיכָא נֵיכְלוּ זוּזֵי דְיַתְמֵי? אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי: חָזֵינַן גַּבְרָא דִּמְשַׁפּוּ נִכְסֵיהּ, וּמְהֵימַן, וְשָׁמַע דִּינָא דְאוֹרָיְיתָא וְלָא מְקַבֵּל שַׁמְתָּא דְרַבָּנַן, וְיָהֲבִינַן לְהוּ נִיהֲלֵיהּ בְּבֵי דִינָא.

Traduction

Rav Ashi said: This works out well if a man is found who has scraps of gold. But if no man is found who has scraps of gold, shall the money of the orphans be depleted? There is a possibility that the extra precaution taken to avoid the appearance of interest may lead to a loss for the orphans. Rather, Rav Ashi said: We look for a man whose properties are quiet, meaning that there is no claim disputing his ownership of them, and who is a trustworthy individual who listens to and obeys the laws of the Torah and is not subject to excommunication by the Sages, meaning that he is known as one who obeys the court’s instructions willingly without having to be coerced, and we give him this money in court as a joint business venture with terms that are close to profit and far from loss, and in this way the orphans’ money can be invested in a safe and profitable manner.

Rachi non traduit

דמשפו ניכסיה. שנכסיו שקטין אצלו ואין ערעור על קרקעותיו דמשפו כמו (ישעיהו י''ג:ב') על הר נשפה שאו נס ומתרגמינן על טורא שליוא:

בבי דינא. בפני ב''ד שיש להם כח להפקיר נכסי המקבל אצל היתומים ולהתנות עמו קרוב לשכר ורחוק להפסד:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source